כל אמא מייחלת לבנה ולבתה לסיים כל שלב בחיים בהצלחה גמורה, מרגע שיעלה לכיתה א' ועד שיסיים את בית הספר התיכון. ואז יתגייס לצבא לתפקיד שחלם או חלמה עליו , מלח הארץ קראנו לילדינו הדור הבא הנפלא שימשיך ויוביל את המדינה הנפלאה שלנו.
וביום אחד נופלת עלינו הפצצה "אמא ,אבא אני טס למזרח" היום אינני יודעת אם זו תהיה ברכה או קללה מצד היקום עלינו.
"אולי תעבוד ותחסוך כסף ללימודים אולי תהיה רופא? אולי תהיה עורך דין? רק אל תיסע למזרח!!! והאמינו לי כל אמא ואבא יודעים למה הם מלאים בחששות. והנה הסיפור הקצר שכבר נשמע אבל אולי יזעזע כל משפחה לפני שתיתן את ברכתה לנסיעת ילדינו.
לפני כ- 7 שנים היינו משפחה שקטה ונפלאה זוג+ 3 ילדים, גרים בשלוה עובדים למחייתם .ואז הטלפון ששינה את חיינו למהלך השנים הקרובות " לא שמעתי מאחיך כבר שבוע . דיברת איתו? לא גם אני לא. יש לי הרגשה לא טובה. מספיק שטויות בטח נסע להרים לעשות טרקים כמו כל המטיילים. טוב נחכה."
וכך עבר עוד יום ועוד יום והגיעה השמועה הגרועה מכל : אחיך עצור באחזקת סמים מסוכנים !!!!!!אלוהים אדירים איך מבשרים את זה לשני אנשים מבוגרים חולי לב (הסרטן בא אחר כך ואיתו עוד מחלות במהלך השנים אשר יגיעו עם תרגום באנגלית לכבוד השופט ולעורכי הדין ולקונסוליה ולעוד חצי מדינה שרק ישחררו אותו.)
כאן תפנית חיינו מקבלת 360 מעלות עגול כל דקה היא נצח. עושים מנוי לחברת הטלפונים הכי זולה לחו"ל, מקבלים כרטיס טיסה מאל על של הנוסע המתמיד ולבטח משפרים גם את האנגלית שלנו כי הודית אנחנו לא יודעים.מתקשרים לחדר המצב של משרד החוץ ומאותו יום הם הופכים לחברינו הכי טובים למזלינו לא היו אז שביתות כך הקשר היה ללא כל תקלות רק חבל שהם כל כך עסוקים בלתת שירות לישראלים שנתקלים " בבעיות כהנה וכהנה".
אף פעם לא היינו בחו"ל ומצחיק שאנחנו גרים מול שדה התעופה כך שלמטוסים נפנפנו לשלום מגג בתינו. חלמנו על הנסיעה הראשונה שתהיה ירח דבש שני בארופה היפה אולי בתקופת השלג אבל קיבלנו כרטיס טיסה להודו כולל ביקור בבתי הסוהר וביקור בבתי המשפט וללא ספק נכנסנו לתוך סחרור של המשפחה האבודה .טלפונים רבים יגיעו מאנשים אנונימים שיציעו את שירותיהם להחזיר את הילד לביתו לארץ הקודש ואנחנו, אבודי עצות איך מתנהלים ואיך פותרים את הבעיה שכולנו נכנסנו אליה. מאותו רגע כולנו נכנסנו לכלא ההודי זו בוודאות אמא, אבא ,אח, גיסה ו- 3 ילדים . הסביבה הקרובה תלווה אותנו במהלך השנים הבאות בהמון שאלות ואנחנו אכולי בושה נתכנס בתוך ביתנו כי הבושה אוכלת אותנו. לאט לאט ,סמים, אצלנו ?איך פתאום?מה קרה? שאלות שלעולם לא נדע את האמת רק נדע כעס המון כעס אשר בהמשך יתחלף ברחמים המון רחמים ובהמשך געגועים המון געגועים.
היום אנחנו 7 שנים אחרי ועדין לא מעכלים שהבן שב הבית. הוא מוצא אבא חולה סרטן סופני .אמא חולת לב אפורת שיער ,קמוטה ושפופה, אח שבור שמנסה לאחות את כל שברי המשפחה, אחיינים בצבא , אחרי בר מצוה אחיינית לפני בת מצוה , עולם אחר,מדינה אחרת כבישים אחרים אפילו הקימו עיר סרטים בלב המרכז, כבישי איילון לא מוכרים ואפילו נמל התעופה הלאומי שלנו אחר.
הכל שונה הכל אחר ואז חושבים על גלעד שליט מה הוא זוכר וכשיבוא מי ישאר ?מה ישאר? מה קורה?
ילדים יקרים אהובים כשתסעו לראות עולם תחשבו על ההורים לפני שתסעו .תחשבו על האמא הנודניקית, על האבא הקשוח שכל הזמן מתחקר ושואל אל תכעסו עלינו ברגע ההווה תחשבו רגע עתיד. תרא עולם ,תחקרו עולם ,אל תגעו בסמים!!!!!!
תהנו מהעולם שבורא עולם יצר תהיו חופשיים כציפור אל תתנו לאיש להתל בכם או להכשיל אותכם זה בית ספר האמיתי של החיים.
תטיילו , תראו עולם, חתזרו עם אנרגיות ותלמדו, תפארו את מדינת ישראל בכוחמה שלכם ביופי שלכם.אתם עם סגולה כך אלוהים קרא לכם אל תתנו לאף אחד להקטין אותכם ולהתפאר כמה אתם טפשים.
אתם ילדים של אלוהים והנשמה שלכם טהורה, כל ילד וילדה יקר להורים וגם לנו מגיע לגדול בשקט ולהזדקן בכבוד
השלום והברכה כל האושר בעולם.
